נקודת שוויון – על אנשים עם מוגבלויות

נקודת שוויון – על אנשים עם מוגבלויות

חודש דצמבר הוא חודש בו מצוינים בעולם שני ימים: ב4 בחודש, היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות וב10 בחודש, היום הבינלאומי לציון זכויות האדם. ואצלנו? אצלנו הכנסת סערה החודש כאשר הצעת החוק של חבר הכנסת אילן גלאון להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום, עבר בקריאה טרומית (דיון מוקדם בהצעת חוק פרטית).

מדינת ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות לפיהן היא מחויבת לפעול על מנת לאפשר לציבור הנכים/ות ובעלי המוגבלויות קיום חיים מלאים והחוק הישראלי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות הוא מהמתקדמים בעולם, ובכל זאת, אנשים החיים עם מוגבלות ואשר נזקקים לקצבת נכות על מנת להתקיים, משתכרים אך מחצית משכר המינימום, המגדיר, לכאורה, את רף ההכנסה לה נצרך אדם לצורך קיום אותם חיים מלאים.

על פי המודל החברתי של המוגבלות, מוגבלות אינה טבועה באדם, אלא היא נוצרת בשל פער בין מאפייני האדם ומאפייני הסביבה בה הוא חי. רק הגיוני הוא שאדם החי בסביבה המתוכננת על פי "האדם הממוצע"  והוא עצמו אינו תואם את מאפייניו של "האדם הממוצע" יתקשה לתפקד בה באופן מלא.

כאשר מדובר במוגבלות, לרוב מתייחסים לשונות תפקודית במישורים הפיסיים, החושים, הנפשיים, העצביים או הקוגניטיביים, וחשוב מאוד לציין: לא כל מוגבלות נראית לעין אך היא עלולה להיות שם, נוכחת מאוד בחייו של מי שנשא אותה.

ננסה להבין את העניין דרך דוגמא: אם זכית שלא להיות אדם עם מוגבלות בישראל, ייתכן שבמדינה אחרת, מקום בו "האדם הממוצע" הוא גבוה במיוחד, למשל, תפקודך עלול להפגע באופן משמעותי: המתגים ימוקמו גבוה יותר, המדרגות יהיו גבוהות יותר, וייתכן כי ללא סיוע, הפער בין מאפיינך כאדם לבין מאפייני הסביבה יהפכו אותך ל"אדם עם מוגבלות" בעוד במקום אחר, כאמור, לא זה המצב.

התפיסה הזאת מציבה אתגר בפנינו כחברה, לייצר סביבה פיזית ואנושית שהיא מותאמת לבני אדם ממגוון שונויות. סביבה נגישה מאפשרת לאדם עם מוגבלות לתפקד ביעילות וגם אם אינה מבטלת את המוגבלות, הרי שהיא מקטינה את השפעותיה באופן ניכר.

כדאי לדעת:

• בישראל חיים כ 1.5 מיליון אנשים עם מוגבלות, כמחציתם בגילאי עבודה.
• 98% מהאנשים הללו לא נולדו עם מגבלתם אלא קיבלו אותה עקב פציעה, מחלה או זקנה.
• בשנת 2020 (בעוד כ3 שנים בלבד) למעלה ממיליון איש במדינת ישראל יהיו בני למעלה מ65 כאשר לפי הנתונים כ 70% מהם יהיו בעלי מוגבלות כלשהי.
• אנשים עם מוגבלות צורכים שירותי תרבות, השכלה, תקשורת ועוד ככל אדם.

ומהו הפער עליו אנחנו מדברים?

• מוגבלויות שמיעה: כ 750,000 איש ואשה בישראל הם כבדי שמיעה, המתקשים בעיקר בסביבה רועשת.
• מוגבלות ראיה: בישראל כ 125,000 בני אדם בעלי מוגבלות ראיה חמורה, מתום כ 24,000 עיוורים.
• מוגבלות בהתניידות: כ 500,000 בני אדם בישראל יתקשו ללכת ללא סיוע אדם או אביזר.
• מוגבלויות קוגניטיביות ושכליות: בקשת רחבה לה השפעה על התפקוד, שרק חלקה נראית לעיין.
• מוגבלויות נפשיות: גם כאן הקשת רחבה ומרביתה סמויה מן העין.

אדם עם מוגבלות הוא קודם כל אדם, שווה ערך מעצם היותו אדם, והחברה הישראלית מחוייבת להבטיח עבורו ועבורה שוויון וכבוד. כן, יש לזה מחיר כלכלי בטווח המיידי, אך בראייה ארוכת טווח מתן זכויות שוות לכל אדם לפי צרכיו, ולא לפי "האדם הממוצע"  ימצה את מיטב הפוטנציאל של כל אדם, וייטיב עמנו כחברה גם ערכית וגם כלכלית.

התחייבנו כמדינה להגן על כבודם של אנשים עם מוגבלויות, על חירותם. עלינו לאפשר השתתפות שוויונית ופעילה של אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים באופן מלא תוך שהם מקבלים יחס שווה ושירות שווה למרות השונות איתה הם מגיעים. עלינו כחברה מוטלת החובה לתת לאנשים עם מוגבלות מענה הולם לצרכיהם המיוחדים באופן שישמור על פרטיותם, בעצמאות מירבית ובכבוד.

ענבר ברקוביץ אפרים, עורכת דין ומרצה, בעלת נקודת שוויון-בית לכל מה ששוה, הבית לקידום שפה שוויונית בעסקים, בחינוך בחברה.

טלפון: 054-6366969

פייסבוק: נקודת שוויון- בית לכל מה ששוה.